#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חייב אם נוטל שערו בשבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦ <br><img src=""paste-35f85ef2464612944d1c51292d9860d07c8c1a40.jpg"">"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה חייב בכלי, הרי הוא מלאכה שאצל""ג?"	"1) תוס' (צ""ד ע""ב) כתבו דקאי אליבא דר' יהודה דס""ל דחייב על מלאכה שאצל""ג, וכן ביאר הגר""א (ס""ק ב') כוונת השו""ע, וכ""כ תוס' מכות (כ' ע""ב) [אבל קשה דכמה ראשונים פוסקים כר""ש וגם פוסקים דחייב אם ליקט שתי שערות, וגם השו""ע עצמו לעיל (סי' שט""ז) הביא שתי דעות אם חייב על מלאכה שאצל""ג, והגר""א עצמו כתב דשם דפטור על מלאכה שאצל""ג, וצ""ל דהוא מראה שיש מקור לכל שיטה (ביה""ל ד""ה וחייב)]<br>2) המג""א (ס""ק א') מוקמיה כגון שצריך לשערן [וקשה דא""כ כשליקט לבנות מתוך שחורות לא יהא חייב אלא בשתים, וי""ל בדוחק דכיון דשערה אחת חשיבא להתייפה ממילא חשיב צריכה לגופה (ביה""ל ד""ה וחייב)]<br>3) הריב""ש ס""ל דחייב לגוזז שער וצפרנים כל זמן שהוא מתייפה הגוף דומיא דמלאכת המשכן דגזזו השערות מהעורות לצורך העורות, וכן פירש החכם צבי [והקשה הסדרי טהרה דהרא""ש והרמב""ן כתבו דאם תולש שערות מצוארו קודם שחיטה הוי מלאכה שאצל""ג, ותי' הביה""ל (ד""ה וחייב) דתלישה זו אינו לצורך העור אלא לצורך שחיטה], וכן הוא דעת הר""ן, ר""ח, רמב""ן, סמ""ג, והרא""ש."	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נוטל בשיניו?	"דינו כמו ידו (גמ', מ""ב ס""ק א')"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שערות צריך ללקט בכלי להיות חייב 1) סתם 2) לבנות מתוך שחורות?	"1) שתים [אבל אחת אסור מדאורייתא משום חצי שיעור (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג'), וביאר הביה""ל (ד""ה על) דהוא חזי לאיצטרופי או משום כל חלב [והא דכתב רש""י כל פטורי שבת אסורים מדרבנן היינו לכל הפחות מדרבנן אבל יש מהם שאסורים מדאורייתא], וכן הוא דעת הרבה ראשונים [אבל יש סתירה ברבינו ירוחם, ויש לדחות דלשונו לאו דוקא] {אמנם, מרשב""ם ב""ב (נ""ה ע""ב) משמע דחצי שיעור פטור משום שאינו מלאכת מחשבת, ומשמע דאינו איסור דאורייתא, והוסיף ר""י באק דכן משמע מגמ' זבחים (מ""ז ע""א) דפחות מכשיעור נפטר ממלאכת מחשבת}] 2) אחת דמקפיד לראות כנער, ואפי' בחול עובר על לא ילבש [וה""ה באדם זקן שתולש שער שחור אחת בשבת (תוספתא, מ""ב ס""ק ד'), וכמ""ש בב""ק (ס' ע""ב) דזקן אינו רוצה שערות שחורות (ר""י באק)], ואם נשאר הרבה לבנות מירושלמי בבורר משמע דאינו איסור דאורייתא, אבל ביו""ד (סי' קפ""ב) מצדד הב""י דעובר על לא ילבש וא""כ יהא חייב נמי בשבת (ביה""ל ד""ה ומלקט), ולגבי מכה בפטיש הביה""ל לעיל (סי' ש""ב סעי' ב') מצדד דחייב אם לוקט יבלת אחד מבגדו אע""פ שנשאר עוד יבלות"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור חיוב לנטילת צפרנים?	"חייב אפי' על אחת (א""ר, מ""ב ס""ק ג')"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תעשה אשה ששכחה ערב שבת ליטול צפרני 1) ידיה 2) רגליה?	"1) הט""ז (יו""ד סי' קצ""ח ס""ק כ""א) ס""ל דלא תאמר לעכו""ם לחתכם דהיא מסייע אותו אלא תנקר הצפרנים היטב, אבל הש""ך (נקה""כ שם) והמג""א (הקדמה) ס""ל דמסייע אין בו ממש ותשאל הגוי לחתכם בידו [דהוי שבות דשבות במקום מצוה], ואם זה א""א יכול לחתכם בכלי דזה מקרי מלאכה שאצל""ג [וכמו שכתבו תוס'], והוסיף הביה""ל (ד""ה וחייב) דהכא אפי' הריב""ש מודה דאין כוונתה להתייפה אלא לצורך טבילה דומיא דתלישת שערות בצואר הבהמה לצורך שחיטה דהריב""ש מודה דהוי מלאכה שאצל""ג [והמג""א הוסיף דאפי' בחוה""מ יש לחתכם ע""י עכו""ם] {וכ""ת שהיא ניחא לה בצפורן אחרונה (כן הקשה בדי השלחן (יו""ד סי' קצ""ח ציונים ס""ק רצ""ב), ואין לומר דבשעת האמירה לא היתה להתנאות דזה מהני כלפי ודברו דבר אבל עדיין יהא אסור משום השליחות, ונראה ליישב דזה דומה לתוס' שבת (ק""ו ע""א ד""ה מה) דכתבו דהמוציא מרא לחפור לקבור בו מת פטור לר""ש אע""פ שניחא ליה בהוצאה זו מ""מ ניחא ליה טפי אם לא יהיה כאן מת, וה""נ ניחא לה טפי שלא לחתוך צפרניה מעיקרא, ולפי""ז אפי' אם מעיקרא שכחה לחתוך אחת מצפרניה יהא מותר לגוי לחתוך בכלי}, ואם אין שם גוי כלל פסק המ""ב (ס""ק ג') דיש לסמוך בשעת הדחק על הנקור, ובלבד שתעיין היטב שלא יהיה בה שום טינוף 2) טוב יותר ע""י ניקור אפי' אם יש שם גוי (שעה""צ ס""ק ג', ביה""ל ד""ה וחייב)"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור חיוב לגוזז?	"שיעורו סיט כפול, להרמב""ם היינו ד' טפחים [ואם כוונתו לארוג בו שיעורו מלא סיט דהוא ב' טפחים (ערוה""ש סעי' ה')], לרש""י היינו ב' טפחים (מ""ב ס""ק ה')"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין גזיזה בכלי לתלישה ביד?	"בגזיזה חייב בין מן החי בין מן המת אבל בתלישה אינו חייב אם תולש מחי דאין זה דרך לתלוש דכאיב לה [וה""ה דאינו חייב משום עוקר דבר מגידולו דהוי כלאחר יד (שעה""צ ס""ק ו'), ואם תולש בכלי הביה""ל לקמן (סי' תצ""ח סעי' י""ב) מצדד דהוי כתולש ולא כגוזז] אבל חייב אם תולש ממת [ועל כן כתב הספר חסידים שלא יקח כנים מן עורות שיש עליהם צמר מפני שהוא מנתק את הצמר], חוץ מעוף דחייב אם תולש ממנו כנף אפי' מחי (ט""ז סי' של""ו ס""ק י' בשם ירושלמי, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה') [דלא כיד אהרן (מובא בבאה""ט ס""ק ג') שחולק על הט""ז וס""ל דהבבלי חולק על הירושלמי וס""ל דפטור אם תולש ממתה (ביה""ל ד""ה וחייב), אמנם הערוה""ש (סי' של""ו סעי' ל""ה) נמי ס""ל דפטור על תולש לאחר מיתה, ורק חייב אם תולש לאחר מיתה מעוף]"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשטוה הצמר כשהוא מחובר לחי?	"מבואר בגמ' (ע""ד ע""ב) דאין זה דרך טויה או דרך נפוץ, וגם אינו דרך גזיזה ולפי הרא""ש היינו מפני שהוא טוה ביד ונמצאת שהוא תולש ביד וכמ""ש דאין זה דרך תלישה [ולפי""ז אם גוזז בכלי יהא חייב] אבל הרמב""ם משמע דאפי' אם גוזז בכלי אינו דרך גזיזה ופטור [ויש פשט אחד ע""פ הגר""א על הרמב""ם דאין דרך לגזוז אחר הטויה (מ""ב עו""ה במשנת שעה""צ ס""ק ד')] (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק י""ב)"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנוצות על עוף מבושל?	"המנחת פתים מסתפק בדבר ונוטה להחמיר, אכן האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בורר אות ט') כתב דלאחר בישול הם כמרוטים ועומדים ואין בו איסור גוזז"	סימן שמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חותך יבלת מגופו?	"הרמב""ם כתב דפטור בכל אופן, והקשה עליו המגיד משנה הרי מבואר בסוף עירובין דאם חותך יבלת בכלי חייב, וכן פסק המג""א (ס""ק ג') דחייב בכלי ביבלת לחה [ויש טעות סופר ברמב""ם (ערוה""ש סעי' ז')], וכתב המחה""ש דיבשה יש איסור מדרבנן, וכ""כ המ""ב (ס""ק ו') דיש איסור מדרבנן לחתוך יבלת יבשה {וצ""ב קצת דהגמ' בעירובין משמע דיבשה איפרוכי מיפרך ואינו אסור אפי' מדרבנן, ויש לדחות דהיינו במקדש אבל במדינה אסור מדרבנן (ר""י באק)}, ואסור אפי' לחתוך בשיניו (מ""ב ס""ק ח')"	סימן שמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ציצין שעל גופו?	"אם דרכן לתלושן ביד אז חייב אם תולשן ביד אם לא פירשו רובן [והט""ז (סי' של""ו ס""ק י') משמע דחייב משום עוקר מגידולו, ומבואר מרש""י ורמב""ם דחייב משום גוזז {וצ""ב למה אינו יכול לחייבו משום גוזז וגם משום עוקר דבר מגידולו}], ואם פירשו רובן אינו מותר לתולשן ביד אע""פ שהם מצעירות אותו דהא דהתירו הכי לעיל (סי' שכ""ח סעי' ל""א) היינו כשאין דרכן לתולשן ביד (מ""ב ס""ק ז', ביה""ל ד""ה יבלת)"	סימן שמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למחוק טשטוש דיו?	"איתא בגמ' (ע""ה ע""ב) דאם מוחק אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב ב' אותיות חייב, ובתחילה כתב הרא""ש דדוקא אם מוחק אות כי לא היה במשכן אלא מחיקת אותיות, אבל אח""כ הביא ראיה מתוספתא דאפי' אם נפלה דיו ומחקה חייב דהרי הוא מכוין לכתוב ב' אותיות, וכן פסק השו""ע דחייב אפי' אם מוחק דיו בעלמא אם יש במקומה לכתוב ב' אותיות"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל דיו או שעוה על אותיות?	"כתב הב""ח דאם הוא על ב' אותיות הוי מחיקה ע""מ לכתוב וחייב, ועל אות אחת אסור מדרבנן (מ""ב ס""ק י') [ואע""פ שבמשכן לפעמים מחקו אות אחת מ""מ חז""ל ידעו דמוחק אינו חמור יותר מכותב ובעינן דוקא ב' אותיות (ביה""ל ד""ה המוחק)] {ומשמע דשלא על מקום אותיות מותר [דלא כפסק""ת (הע' 89)], ונראה מכל הפוסקים דאם מוחק שלא ע""מ לכתוב אינו אסור אלא אם מוחק אותיות ולא דיו בעלמא, וצ""ב קצת, וכל זה דלא כחיי""א (ח""ב כלל מ' סעי' ח', נשמת אדם ס""ק ב') דס""ל דאסור לנקות את ידו מדיו משום איסור מוחק, אמנם הפסק""ת (אות ה') ביאר כוונת החיי""א בצבע שנדבק בחוזק וקשה להסירו, ולפי""ז ליכא ראיה מכאן כנגדו, ע""ש שמאריך בענין זה}, ואפי' אם הדיו עדיין לח אסור למחקו ואינו נחשב ככיסוי בעלמא (מ""ב ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק י""ח), אכן הביה""ל (ד""ה שעל) הביא ששבות יעקב (ח""ב סי' ד') חולק על הב""ח וס""ל דשעוה הוי ככיסוי בעלמא ואינו מוחק אלא ששייך איסור ממרח על השעוה [אבל מודה בפנקס דהוי מוחק דדרכן לטוח הדפין בשעוה ועל כן כשנוטף עוד שעוה עליו מתדבק זה בזה והוי מוחק, וגם מודה בדיו דהוי מוחק, אך מעורר הביה""ל דיהא חייב משום כותב, וצ""ע], והביא ראיה מתפילין שנפלו עליו שעוה שאינו נפסל משום כתיבה שלא כסדרן, אבל למעשה הביה""ל אינו מקיל כהשבות יעקב, וביאר החילוק דדוקא לגבי קריאת התורה בשבת נחשב כמוחק ותיקון מפני שהוא מתקן הס""ת שיוכל לקרות ממנו משא""כ לגבי תפילין לא נתבטל האות ממנו {ולפי""ז יהא מותר להסיר שעוה שע""ג מזוזה בשבת דהרי א""צ לקרותו בשבת}, ורע""א מצדד לאסור משום תיקון מנא {ויש לפרש ע""פ הערוה""ש (סי' שי""ג סעי' ט""ו) דשייך תיקון מנא רק אם עושה מלאכה אחרת ולא כשגומר מלאכה אחת}, והפמ""ג מצדד מדינא דמותר להסיר השעוה כשהוא ע""ג האותיות אבל כשהוא על מקום חלק אסור להסירה אם דעתו לכתוב שם עוד אותיות אלא שאוסר משום איסור מוקצה {וכבר כתבתי לעיל (סי' שט""ז) דדוקא בפרעוש וכדומה אינו מוקצה מידי דהוי אקוץ ברה""ר או גרף של רעי, הא שאר דברים אסורים משום מוקצה}, ולמעשה הפמ""ג אינו רוצה להקל אפי' ע""י גוי אלא להסיר שעוה ע""ג אות אחת ולא ע""ג ב' אותיות"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם באמצע קריאת התורה נמצא שעוה על אות אחת?	"אסור לסלק השעוה ומ""מ אין להוציא ס""ת אחרת אלא יקרא אותה תיבה בע""פ, והדה""ח ס""ל דאם נמצא בין גברא לגברא יכול להוציא אחרת אם האות אינו ניכר (מ""ב ס""ק י')"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדבקו הדפין להדדי?	"אם הוא על מקום האותיות לפי הב""ח אסור לפרקן (ביה""ל ד""ה שעל)"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך כתיבה ומחיקה על עצים?	"כן, וכמו שמצינו במשכן דכתבו ומחקו על הקרשים כדי לזווגן (מ""ב ס""ק י')"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מוחק ע""מ לכתוב לאחר זמן?"	"אפ""ה מקרי מחיקה ע""מ לכתוב וחייב [וה""ה בסותר וקורע] (מ""ב ס""ק י""ג), ודוקא בע""מ לכתוב במקום המחק (ביה""ל סד""ה במשקין)"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לסמן את מקומו בספר ע""י שעוה?"	"אסור משום חשש מירוח (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי חייב על מחיקה אות אחת 1) ע""מ לכתוב אות אחת 2) שלא ע""מ לכתוב כלום?"	"1) מבואר בגמ' דאם הגיה אות אחת להשלים הספר חייב [משום כותב], וממילא כתב הפמ""ג דה""ה אם מוחק אות אחת ע""מ לכתוב אות אחת להשלים הספר נמי חייב משום מוחק (ביה""ל ד""ה המוחק) 2) מצדד הפמ""ג דאם יש תיקון ע""י המחיקה חייב אפי' אם אינו מכוין לכתוב כלל כגון שמוחק שטר חוב, והביה""ל (ד""ה המוחק) הביא ראיה לזה ממשנה דחייב על קורע אפי' שלא ע""מ לתפור אם יש בו שום תיקון בקריעתו, וכן מדייק מתוספתא ומהרמב""ם דאם סותר שלא בדרך השחתה חייב {ותמה ר""י באק על ראיות אלו דזהו ראיה דהוי תיקון ולא קלקול אבל עדיין הוי מלאכה שאצל""ג וכמו שמצינו הקורע בגדו בחמתו או על מתו דהוי תיקון אבל עדיין הוי מלאכה שאצל""ג, והתוספתא מצי לאוקמיה כר' יהודה, וכן הרמב""ם לשיטתו ס""ל כר' יהודה, ובאמת כן ס""ל הנשמת אדם אבל עיין בביה""ל בסוף הסימן דחולק על הנשמת אדם וס""ל דכל קורע דהוי לצורך גוף הבגד מקרי צריכה לגופה וה""נ זהו תיקון גוף השטר והוי צריכה לגופה [ולא דמי לביה""ל שלאחר זה (ד""ה שעלל) דהביא מפמ""ג דאם גורר שעוה שלא ע""ג אותיות הוי מוחק אבל ע""ג אותיות אין זה מוחק די""ל דע""ג אותיות אינו תיקון כלל דהאותיות עומדת וקאי אבל שלא ע""ג אותיות הוי תיקון במה שיוכל לכתוב שם]"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה להסר צבע ואיפור מפניה?	"כתב הארחות שבת (פט""ו סעי' נ""ט) דמותר [אבל כתב בהע' פ""ה דלפי הרמב""ם דטעם האיסור כוחלת הוא משום דדמי לכתיבה יהא אסור משום מוחק, אבל שיטת הרמב""ם אינו מובא להלכה, וכן לפי החיי""א (כלל מ' סעי' ח') יהא אסור אבל אין חוששין להחיי""א, וע""ע בשש""כ (פי""ד סעי' כ""ו) דמחמיר לכתחילה להסירה ע""י נכרית]"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשבור עוגה שיש עליה אותיות?	"המרדכי היה מקיל דוקא לקטנים ולא לגדולים משום איסור מוחק, וכן פסק הרמ""א, אבל הדגול מרבבה (מוזכר בקיצור בשע""ת ס""ק ה') חולק על הרמ""א וס""ל דיכול להקל משום פס""ר דלנ""ל במקלקל וכלאחר יד, ועוד כתב דהמרדכי מיירי דוקא בקטנים שרוצים לאכול האותיות להתחכם בדרך סגולי [כגון אופשערין] אבל בעלמא מותר אפי' לגדולים, ומסיים המחמיר יחמיר לעצמו ולא לאחרים, ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק י""ז) דיש להקל כדגול מרבבה כשאינו שובר מקום האותיות בידו אלא בפיו וכמ""ש הט""ז (ס""ק ב') דהוא דרך אכילה [ומשעה""צ (ס""ק כ""ב) משמע דטעמו להקל משום פס""ר דלנ""ל בתרי דרבנן {וצ""ב קצת דהמ""ב לעיל (סי' של""ז ס""ק י""ט) בחופר כתב דאינו יכול להקל בחופר כלאחר יד אע""פ שהוא פס""ר דלנ""ל ומקלקל, וצ""ל דדרך אכילה עדיף וגם הוא כתב שאינו מתקיים, ועוד כתב השעה""צ דהוא לעונג שבת}, וכן משמע מחזו""א (או""ח סי' ס""א) דיש מקום להקל משום פס""ר דלנ""ל בתרי דרבנן אלא דלא ניחא ליה להחזו""א סברא זו בכלל {ויש לפרש התרי דרבנן, א' כתב שאינו מתקיים, ב' אכילה הוי כלאחר יד, אבל מה שכתב החזו""א דהוא מחיקה שלא ע""מ לכתוב צ""ע דזה בכלל פס""ר דלנ""ל (ר""י באק)}], וכ""כ המ""ב לקמן (סי' תע""ה ס""ק מ""ז) בשם תשובת הרמ""א דלא יעשה אותיות על המצות דכששוברין אותם {בידו} הוי מוחק, והערוה""ש (סעי' כ""ג) מייעץ ליתן מקום האותיות לתינוק {ומשמע דחושש לחומרא אפי' בדרך אכילה}"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכתב 1) ע""י מי פירות 2) מהעוגה עצמה?"	"1) המג""א (ס""ק ה') הביא מאגודה דאם כתוב בדבש המעורב במים הוי כמו מי פירות ומותר, והקשה עליו המג""א למה מותר הרי רישומו ניכר, ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק ה') דיש כאן ג' שבותים, א' כתוב על דבר שאינו מתקיים [עוגה], ב' כתוב בדבר שאינו מתקיים [מי פירות], ג' הוי מוחק שלא ע""מ לכתוב, ולפיכך מותר כשאינו מכוין למחוק, וכן מקיל המ""ב (ס""ק ט""ו), אבל החזו""א (או""ח סי' ס""א) לא ניחא ליה בהיתר זה [אבל מודה לקולה דלעיל דהוי פס""ר דלנ""ל בתרי דרבנן] 2) המג""א (ס""ק ו') הביא מכנסת הגדולה היתר אם כתוב מעוגה עצמה [דאין שם כתיבה עליה (מ""ב ס""ק ט""ז)], והמג""א מסיים ""וצ""ע"", והדגול מרבבה הביא ראיה שמותר מגמ' פסחים (ל""ז ע""א) דמותר לאכול בליל פסח סריקים המצויירים בציורים, וכן כתב המ""ב (ס""ק ט""ו) להקל בכתב מעוגה עצמה {אמנם, כתב המ""ב לקמן (סי' ת""ק ס""ק י""ז) דאסור לעשות אותיות בבשר משום כותב, ונראה לפרש דדוקא לגבי מחיקה הקילו דיש בה ג' שבותים וכמ""ש מפמ""ג, הוי כתב שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים [וכאן הוא אותו דבר] והוי מחיקה שלא ע""מ לכתוב}, וה""נ לא ניחא ליה להחזו""א [אבל מודה דמותר לבלוע הכתב שלם (חוט שני ח""א פכ""א ס""ק ב')] וה""נ שייך ההיתר הנ""ל דתרי דרבנן"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן עוגות אלו לקטנים בידים?	"המג""א (ס""ק ה') הביא ממרדכי דמותר (מ""ב ס""ק י""ד), ואין זה מבורר כלל בדברי המרדכי, ועוד הקשה המחה""ש הרי מבואר בגמ' שבת (צ' ע""ב) דאסור ליתן חגב לתינוק דהוי כספייה בידים, ותי' הכה""ח (ס""ק כ""ט) דמש""כ המג""א דמותר ליתנו לתינוק, לאו דוקא אלא ר""ל דאין מוחין בידו מליקח ולאכול [והגר""ז (סי' שמ""ג סעי' י') תי' דדוקא מאכלות אסורות אסור ליתן להם בידים אבל חפצים שיכול לאסור איסור בהם אינו אסור ליתן בידם {וצ""ע דמהיכא תיתי לחלק הכי}]"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעוגה שיש עליה ציורים?	"כתב המג""א (ס""ק ו') דהוי כמו אותיות (מ""ב ס""ק ט""ז) {ולשון המ""ב ""ויש מחמירין"", ונראה כוונתו למש""כ בביה""ל לקמן (סעי' ד') דעשיית צורות הוי כותב [וממילא מוחק] דוקא אם בתחילה רושם התמונה להראות מקום לצבוע אבל אם רושם צורה על כלי או עוגה לנוי ולא להראות מקום לצבוע אין זה כותב}"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספר שכתוב אותיות על חודי הדפין?	"הלבוש כתב דהוא קרוב לחיוב חטאת {וצ""ב דהוי פס""ר דלנ""ל}, והרמ""א (בתשובות סי' קי""ט) מתיר דהוי כמו דלת שעשוי לפתוח ולנעול (מג""א ס""ק ו'), ועוד הביא ראיה מכתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי חייב שהם רק מחוסר קריבה, וה""נ תיבה זו לא נמחק דהוי רק מחוסר קריבה (וכ""כ הט""ז) [ויש לחלק דטבריא וציפורי יש אות שלם בכל מקום אלא שמחוסר שיעור משא""כ בספר ליכא אות שלם כלל וליכא כתיבה כלל, ותי' האבני נזר (סי' קפ""ז ס""ק ח') דהרמ""א ס""ל דאות אחת אינו כתב כלל ולא חצי שיעור וכמ""ש המגן אבות (שבת ע""ג ע""א)], והכריע המ""ב (ס""ק י""ז) דמעיקר הדין יש להקל כסברת המג""א דהוי כדלת שעשוי לפתוח ולנעול {אבל משמע דלית ליה הסברא דמחוסר קריבה כיון דהוא חצי אות} אבל נכון להחמיר כשיש לו ספר אחר [וטוב יותר שלא לעשות אותיות על חודי הדפין (שעה""צ ס""ק כ""ה)], ואם אין בהם שום משמעות מותר (שש""כ פכ""ח הע' ח') [והסטייפלר החמיר על עצמו אפי' כשלא היה בהם משמעות]"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרע דף בספר 1) בין האותיות 2) באמצע האות?	"1) נראה פשוט דמותר בין אם נקרע לגמרי בין אם לא נקרע לגמרי דהרי בקירוב אותיות לבד ליכא איסור כל זמן שאינו מחברם וכמ""ש באותיות על הפרוכת וכמ""ש האג""מ (או""ח ח""א סי' קל""ה) לגבי המשחק סקראבול 2) כפשוטו אם נקרע לגמרי אסור לכו""ע, ואפי' אם לא נקרע לגמרי לא מיבעיא דאסור לפי הלבוש אלא אפי' לתשובת הרמ""א אסור דאינו עומד לפתוח ולנעול, אכן האג""מ (יו""ד ח""ב סי' ע""ה) רצה להקל לגמרי, דלא מיבעיא לפי הרמ""א דמותר דמסתבר דאינו תלוי בכוונה לפתוח ולנעול אלא במה שנמצא עשוי לנעול ולפתוח בהכרח, אלא אפי' להלבוש יש להתיר מאחר שניכר מחצית האות שעל חלק האחד ולא ניתקן כלום במה שמסמך חלק השני, ומסיים דאם אינו ניכר האות אלא אם יקרב הדפים להדדי יש לאסור אפי' לרמ""א {וצ""ב למה לא הקיל לפי הרמ""א משום שנמצא שעשוי לנעול ולפתוח}<br> "	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שורף אותיות?	"הפמ""ג (סי' תקי""א מש""ז ס""ק ב') אוסר מדרבנן דהוי מחיקה שלא ע""מ לכתוב, אבל האור שמח (הל' שבת פכ""ג ה""ב) ס""ל דאינו מוחק כלל, וביאר רשז""א (מנח""ש ח""ב סי' ל""ד, שש""כ פי""ג הע' ל'*) דלא נשאר מקום לכתוב עוד, ואם שורף לאוכל נפש ביו""ט יש עוד סברא להקל ע""פ המג""א לקמן (סי' תק""א ס""ק י""ג) דמתוך שמותר להבעיר לצורך אוכל נפש ה""ה שמותר לעשות מלאכה אחרת לצורך אוכל נפש (מ""ב דרשו)"	סימן שמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב באצבעו במשקין?	"כתב התרוה""ד דאסור מדרבנן לכתוב במשקין [כגון שהוא טובל אצבעו במשקין וכותב בו על השלחן] דהוי כתב שאינו מתקיים, והוסיף המ""ב (ס""ק י""ט) דאפי' אם כותב במשקין ע""ג דבר שאינו מתקיים כגון עלה ירקות [או חזרין כרישין ובצלין (ביה""ל ד""ה במשקין)] ג""כ אסור {וכמ""ש בפמ""ג לעיל במי פירות על העוגה דהיה כתב שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים ואפ""ה לא היה מותר אלא מפני שהיה פס""ר דלנ""ל}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב במים?	"התפארת ישראל ס""ל דג""כ אסור, אבל תמה עליו השעה""צ (ס""ק כ""ח) מנליה, הרי מרש""י ור""ן ורע""ב משמע דאינו אסור כלל, ודוקא במי גשמים כתב רש""י דאסור [וביאר הפר""ח (אבה""ע) דהיינו מי גשמים על הגגות שהם מטונפים קצת], ועי' בריטב""א (שבת ק""ד ע""ב) דמשמע דמצדד להחמיר אפי' במים (ר""י באק)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב בעפר?	"ה""נ כתב התרוה""ד דאסור מפני שהוא כתב שאינו מתקיים, וה""ה דאסור לכתוב בתוך החול (מ""ב ס""ק כ') "	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתב החקוקות תחת מנעלו?	"אם אינו פס""ר לכתוב בודאי מותר, ואפי' בפס""ר כתב הארחות שבת (פט""ו הע' נ""ג) סברא להקל דהוי פס""ר דלנ""ל בתרי דרבנן, א' הוי כתב שאינה מתקיימת, ב' הוי כלאחר יד, וכמו שמשמע משעה""צ (ס""ק כ""ב) דניחא ליה להקל בזה, אלא שהוא מיירי כשהוא נמי עונג שבת, ועוד יש להקל אם הכתב הוא מהופך [וע""ע באז נדברו (חי""ג סי' י""א) וחוט שני (ח""א פ""כ הע' קנח)]"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרשום אותיות על החלון בימי הקור?	"אסור, ואינו דומה לכתיבה במים דמותר דזה מינכר הכתב טפי (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק כ""ח)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר וכתב אותיות במשקין על השלחן וכדומה?	"אסור לנקותו ולמחקו (שש""כ פכ""ג סעי' מ""ב), אבל בשעת הדחק במקום צער ובושה יש מקום להקל (פסק""ת אות י""א)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות אות ע""י פירורים על השלחן?"	"{נראה דמצד איסור כותב ליכא חשש מחמת השלחן דליכא חיבור לה כלל ואינו כנייר שלה אבל עדיין יש מקום לאסור מחמת הפירורים עצמן וכמ""ש במ""ב לקמן (סי' ת""ק ס""ק י""ז) דאסור לעשות אותיות בבשר גופה משום כותב ה""נ אסור לעשות אותיות בעוגה ובצק גופה בשבת. אמנם, עדיין יש לדון דמחוסר קריבה לאו מחוסר מעשה, ולפום ריהטא דבר זה תלוי במח' אחרונים אם אמרינן מחוסר קריבה בחצי אות [עי' מש""כ לעיל בכתיבה על חודי דפין] דלפי הרמ""א וט""ז לאו כמחוסר מעשה וא""כ ליכא איסור לעשות האותיות ע""י פירורין אבל לפי המג""א ומ""ב [וכ""ש לפי הלבוש] אסור דלא אמרינן הכי בחצי אות. אמנם לאחר עיון נראה פשוט דהסברא דמחוסר קריבה לאו מחוסר מעשה הוא דוקא כשאינו צריך לאמן ידו לעשות צורות וסגי בקריבה לחוד אבל הכא בפירורין דצריך לאמן ידו לעשות צורות פשוט דהוי כמוסר מעשה ויש בזה איסור לעשות האותיות בשבת. אכן, לגבי מחיקה אות זה נראה דאינו עדיף מעוגה ממש שיש בה אותיות מיניה וביה דאמרינן דמותר למחוק אותה, ונראה לפרש ע""פ הפמ""ג דיש בה ג' שבותים, כתב שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים והוי מחיקה שלא ע""מ לכתוב. כן נראה לענ""ד.}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדם וחלב קרוש?	"הפרישה כתב דהוא רק איסור דרבנן כמו שאר כתב שאינו מתקיים, אבל מבואר מתוספתא דהוא איסור דאורייתא (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק ל""ב), וכן מבואר מתוספתא דחייב אם כותב על עלין של זית או חרוב ודלעת דהרי הם כשרים לכתיבת הגט [דלא כמגיד משנה (גירושין פ""ד ה""ז) דחילק בין גט ושבת], וגם מבואר דחייב אם כותב על אוכלים דמקרי דברים המתקיימים {ואפ""ה עוגה מקרי דבר שאינו מתקיים וכמ""ש הפמ""ג, דמעלה ירוקה לאחר זמן וכמ""ש החזו""א (או""ח ס' ס""א)} [ולגבי שעוה משמע מרש""י דהוי דבר המתקיים אבל מלקמן (סי' תקמ""ה) משמע דאינו מתקיים] (ביה""ל ד""ה במשקין)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כתב המתקיים?	"כתב הביה""ל (ד""ה במשקין) בשם הרשב""א דא""צ להתקיים לעולם אלא סגי אם מתקיים לזמן אחד כספרי הזכרונות, ולכן חייב בכלי עופרת, ולא דמי לגט דצריך כתב המתקיים לעולם כדיו, ועי' בשעה""צ לעיל (סי' ש""ג ס""ק ס""ח) דהרמב""ם ס""ל דנחשב כמתקיים לאותו שבת אבל מרש""י משמע דצריך להתקיים תמיד [וכאן משמע דצריך להתקיים יותר מיום אחד (מנח""ש ח""א סי' צ""א)]"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרשום באויר?	"התרוה""ד (סי' ס""ג) הביא מאחד מגדולים שהיה מחמיר בזה מפני שהוא מאמן את ידו לכתוב אבל השיג עליו דליכא איסור כלל, וכן פסק הרמ""א דמותר, וה""ה דמותר לרשום צורת אותיות על דף נגוב דאין רישומו ניכר כלל (ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק כ""ב), והחזו""א מחמיר אפי' באותיות באויר (מ""ב דרשו)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להראות מספרים ע""י אצבעותיו?"	"כתב ארחות שבת (פט""ו הע' נ""ב) בשם השבט הלוי דפשוט דלא גזרו כלל כשעושה כן באצבעותיו [וה""ה sign language], והוסיף הפסק""ת (הע' 129) דה""ה בזרועותיו וידיו ורגליו"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צורת אותיות ע""י צל או projection slides נחשבים ככתיבה?"	"מדינא אין בו איסור כתיבה כלל וכאילו הוא עומד כנגד מראה, וכן נקט רשז""א, אבל השבט הלוי (ח""י סי' ס') חושש לאסור משום זלזול שבת"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כתב מבעוד יום כתב סתר ע""י חלב, האם מותר לקרבו לאש בשבת?"	"איתא בירושלמי (פי""ד ה""ד) דבני מזרח היו כותבים בכתב סתר והמקבל היה שופך עליו דיו וזה אסור מדאורייתא דהוי כמו דיו ע""ג סיקרא, אמנם היכא שהוא רק מקרבו אצל האור כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ג') דאינו אסור אלא מדרבנן דרק דומה לכותב, ואם מגלה הכתב ע""י infrared פשוט דאין בו איסור כלל מדינא דאינו עושה שום פעולה בהכתיבה (מחזה אליהו ח""א סי' ס""ה) [אבל עדיין שייך זלזול שבת דשבט הלוי (ח""י סי' ס')]"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לראות אומנות בשבת?	"כן, ואע""פ שלומדה (מג""א ס""ק ח'), אבל דוקא באקראי ולא ילך לביתו משום ממצוא חפציך, וגם לא ידבר עם הגוי מאומה משום ודברו דבר (מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדבר שאינו מתקיים, האם איכא חילוק בין כותב למוחק?	"אין חילוק ביניהם, ובשניהם פטור אבל אסור (מ""ב ס""ק כ""ב,א), והשעה""צ (ס""ק ל""ד) הוכיח הכי מגמ' דמשמע דאין חומר במוחק יותר מכותב אלא שחייב באות אחת {וצ""ב קצת דכשהוא מוחק כתב שאינו מתקיים הרי הוא מכשיר המקום לכתיבה ולמה פטור, וכ""ת דסופו להיות נמחק ממילא א""כ לא יהא חייב כשהוא סוחט בגד ממים דהרי סופו להתייבש}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב על 1) בשרו 2) בשר שאר בעלי חיים?	"1) חייב מפני שהוא עור המתקיים, ואע""פ שלאחר זמן יעבור מחמת חמימות הבשר היינו ככותב על עור ממש דברוב ימים יושנו ויתמחק ואפ""ה חייב (מג""א ס""ק ז', מחה""ש, מ""ב ס""ק כ""ב,ב), אבל אם רק משרט על בשרו פטור דאין דרך כתיבה בכך (מג""א שם, פמ""ג א""א ס""ק ז', מ""ב שם) 2) מהרמב""ם משמע דפטור אם אין להם עור, וביאר השעה""צ (ס""ק ל""ה) אולי מפני שחמימות הבשר מעברת תיכף את הכתב"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קורע ורושם על העור?	"אם קורע כתבנית כתב חייב ואם רק רושם [דרק שורט העור ואינו קורעו לגמרי] פטור (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ב) [ויש גירסא אחרת בתוספתא]"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם כותב 1) דיו ע""ג דיו 2) דיו ע""ג סיקרא 3) סיקרא ע""ג דיו?"	"1) פטור דלא עשה כלום 2) חייב שתים, אחת משום כותב בדיו שהוא כתב הגון יותר מבראשונה, ואחת משום מוחק את הסיקרא [וה""ה הצובע כתב החקוק או בולט באבן (אג""מ יו""ד ח""ג סי' קמ""ב)] 3) אינו חייב לכתיבה דאינו כתב הגון יותר, ופטור על המחיקה של הדיו דהוא מקלקל (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ג')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב אות אחת 1) סתם 2) אצל אותיות אחרות 3) ומשלים הספר 4) ונקוד עליה לסימן?	"1) פטור, אפי' באות גדולה 2) פטור, אכן מתוספתא מבואר דחייב אם משלים תיבה אחת, אבל הרשב""א (שבת ק""ד ע""ב) מדייק מגמ' דאינו חייב אלא אם השלים ספר שלם (ביה""ל ד""ה במשקין) 3) חייב דאהני מעשיו טובא {ואינו חייב משום מכה בפטיש, ונראה לפרש ע""פ הערוה""ש (סי' שי""ג סעי' ט""ו) דמכה בפטיש הוי דוקא אם עושה מלאכה אחרת אבל אם רק גומר אותה מלאכה גופה אין זה מכה בפטיש} 4) אע""פ שהוא סימן תיבה שלימה או סימן למנין אפ""ה פטור (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ד')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מחק אות ח' לעשותו ב' זיינין?	"חייב אם הוא צריך לזה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ד')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון לכתוב אות אחת וטעה וכתב ב' אותיות?	"כגון דכוון לח' וכתב ב' זיינין או כיון למ' וכתב ""כו"" - פטור (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ד') [ואין נפק""מ אם בעי זיוני או לא כיון שלא כוון אלא לכתוב אות אחת (שעה""צ ס""ק ל""ז)]"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתי אותיות אינם תיבה שלימה 1) והם אינם שוות 2) והם שוות?	"1) לעולם חייב לב' אותיות שאינן שוות כגון ""אג"" [ואע""פ שאינה תיבה דסתימת המשנה משמע דחייב על כל אותיות (שעה""צ ס""ק ל""ח)] (מ""ב ס""ק כ""ב,ה') 2) אם הם תיבה כגון ""תת"" חייב אפי' אם כוונתו לכתוב יותר, ואם אינה תיבה כגון ""אא"" אם כוונתו לכתוב יותר בודאי פטור ואם אין כוונתו לכתוב יותר מרמב""ם משמע דפטור [והא דקתני במתני' דחייב משם אחד צ""ל דהיינו כגון ""תת"" דהוי תיבה א""נ קאי כר' יוסי דמחייב אפי' לרושם] אכן מרש""י מבואר דחייב כשכוונתו רק לכתוב אותיות אלו (רש""ש, ביה""ל ד""ה במשקין)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם כותב בלא תגין?	"קיי""ל דתגין אינן מעכבין וממילא הוי כתב בלא תגין וחייב בשבת, וכן נוהגין בגיטין דאין כותבין תגין אלמא דהוי כתב גמור (מ""ב ס""ק כ""ב,ה')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב בשאר לשונות?	"אע""פ שהאור זרוע ס""ל דאינו חייב אלא בלשה""ק (עי' ביה""ל לעיל סי' ש""ו סעי' י""א), קיי""ל כרוב ראשונים דחייב על כל כתבים ולשונות (מג""א ס""ק י'), ואפי' על שתי סימניות [ואע""פ שירושלמי ביאר דדוקא לר' יוסי חייב לשתי סימניות מספרים צ""ל דהרמב""ם ס""ל דהבבלי חולק על הירושלמי וס""ל דאפי' לרבנן חייב (ביה""ל ד""ה במשקין), ורש""י ס""ל דשני סימניות הוי אחת בדיו ואחת בסיקרא, והרשב""א פי' כגון נו""ן הפוכה] (מ""ב ס""ק כ""ב,ה')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב ב' אותיות על ב' דפין?	"קיי""ל כרש""י דאם הם כתובים על שפתם שאפשר לקרבם ולקרותן יחד חייב [אפי' בב' מדינות בתוך התחום] אבל אם הם כתובים באמצע הדף או על כותלי בית שאינם בזוית אחת דעכשיו הם מחוסרים קציצה לקרבן פטור, ודלא כהרמב""ם דס""ל דחייב אפי' אם הם מחוסרים קציצה נמי ופי' המגיד משנה דס""ל להרמב""ם דסגי אם אפשר לקרבן ע""י קיפול הקלף ונייר [וע""ע בערוה""ש (סעי' כ""ז) דרצה לפרש הרמב""ם כשיטת רש""י וכגון דכתב על שפת הנייר] (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ו', שעה""צ ס""ק מ""ב וס""ק מ""ה)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב ב' אותיות זה למעלה מזה?	"הביה""ל (ד""ה במשקין) מסתפק בדבר, והביא שיש מפרשים הגמ' ירושלמי דהוי כמו כתב ע""ג כתב דפטור אבל אין זה מוכרח"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב אות אחת על נייר העתקה (copy paper)?	"רשז""א (שש""כ פל""א הע' מ""ג) ס""ל דהוי כמו ב' אותיות וחייב {ולכאורה פשוט דהיינו דוקא אם הם בשפת הנייר שיהא נקראים כאחד}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב כלאחר יד?	"[כגון ביד שמאל או בגב ידו או ברגלו או בפיו או במרפקו] אינו דרך כתיבה ופטור אבל אסור (מ""ב ס""ק כ""ב,ז')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באיטר יד 2) בשולט בשתי ידיו?	"1) תלוי בימין דידיה 2) חייב בשתי ידיו (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ז')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד אוחז בקולמוס והשני אוחז בידו וכותב?	"השני חייב, ואם הראשון נתכוין לסייעו הראשון חייב (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ז') [ועי' יומא (מ""ג ע""א)]"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם כותב ומוחק ע""מ לקלקל העור?"	"חייב בכותב דלמעשה הוא כתב {וכמ""ש בתוס' חולין (ח' ע""א) דחייב לשבת אם יש תיקון כל דהו אע""פ שהוא מקלקל העור} אבל פטור על מחיקה דלמעשה הוא מקלקל (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב,ז')"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה צורות 1) על הכותל 2) על הכלי?	"1) חייב משום כותב (מג""א ס""ק ז'), וביאר הביה""ל (ד""ה במשקין) דהראשון רושם התמונה באבר וחייב משום כותב, והשני מעביר הצבע במקום הרשום וחייב משום צובע [ומבואר בירושלמי דחייב בצורה אחת וא""צ ב' צורות] 2) איתא בגמ' (ע""ה ע""ב) דחייב משום מכה בפטיש, וכ""כ הרמב""ם, והקשה הא""ר למה אינו חייב משום כותב וצובע, ותי' הביה""ל (ד""ה במשקין) דאינו חייב משום צובע דמיירי כשצר בלא צבע ואינו חייב משום כותב דענין הכתיבה בצורות הוי רק אם מראה מקום לצבוע אבל אם רק עושה צורה נאה אין זה כותב אלא מכה בפטיש, ובזה מיישב הביה""ל קושיית המג""א על הרמ""א דכתב דאסור לשבור עוגה שכתב עליה אותיות, והקשה אפי' אם יש עליה צורות יהא אסור, ולפי""ז מיושב דכל האיסור לעשות צורות על עוגות הוי צובע [כשיש צבע] ומכה בפטיש [בכלי] אבל אינו שייך לכותב וא""כ אינו שייך למוחק {ולפי סברא זו יש להתיר כל מיני puzzles וגם לקרוע שקית שיש עליה צורות דכמעט לא שייך איסור כתיבה ומחיקה על צורות}, אכן יש עוד מהלכים לפרש למה אינו חייב משום כותב, הקה""י (שבת סי' מ') פי' דענין כותב הוא שהנייר אמצעי להכתיבה משא""כ צובע הוא משביח הנייר, והא דאמרינן דהעושה צורה בכותל חייב משום כותב היינו כשהוא רוצה הציור בעצם משא""כ כשצר על הכלי אינו חייב משום כותב מפני שאינו רוצה הצורה בעצם אלא רוצה לייפות את הכלי, ולפי""ז יהא אסור למחוק הצורה שעל העוגה כשהוא רוצה הצורה בעצם, ולענ""ד י""ל עוד תירוץ דהצר צורה על הכלי מיירי כשהוא רק גומר הצורה ואינו כותב צורה שלימה ולפיכך אינו חייב אלא משום מכה בפטיש, וכן מדויק במ""ב (ס""ק כ""ב,ח). ולפי""ז ה""נ יש להחמיר בכל מיני צורות לחוש לאיסור כתיבה ומחיקה, למעשה נראה דאפי' המ""ב חושש להחמיר דסתם להחמיר שלא למחוק הצורה שעל העוגות"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר אותיות של כסף לפרוכת?	"כתב המג""א (ס""ק י') אפשר דאסור דהוי כעין כותב (מ""ב ס""ק כ""ב,ח'), וה""ה שאסור לחבר אותיות ממגנט על לוח (שלחן שלמה ס""ק ל""ה), אמנם אם מחברו בקל באופן שעשוי ליפול אין בזה איסור כלל (חיי""א כלל ל""ז סעי' ו') [ואם מחברם דרך ב' נקבים יעשה ביד שמאל] {ונראה לפרש דאינו אסור מחמת הקריבה דבזה אמרינן מחוסר קריבה לאו מחוסר מעשה אלא שאסור מפני שעושה כתיבה על נייר חדש שהוא הפרוכת}, אכן כל איסורו אינו ברור כ""כ דבאמת מבואר בגיטין (כ' ע""א) דהמחבר אותיות על גבי בגד אינו כתב (חת""ס, תוספת שבת, ערוה""ש סעי' ל""ג), והתוספת שבת תי' דהכא מיירי כשתחבו בג' תכיפות ומתקיים היטב ודוחק, והמחה""ש תי' דבגיטי נשים ועבדים יש עוד דין דאינו יכול להיות אותיות פורחות באויר וזהו דיוקו של המג""א דדוקא מפני שהוא ככתב הפורח באויר אינו גט אבל לגבי שבת הוי כתב, והדברי יחזקאל (סי' אות אות ט""ו) ביאר באופן אחר דיש חילוק בין הל' שבת להל' גיטין דראינו לגבי חק תוכות דהוי כתב לענין שבת כגון שניטל גגו של חי""ת ונעשה ב' זייני""ן דחייב משא""כ לענין גיטין אינו כתב, וביאר דלגבי שבת צריך לעשות פעולה לעשות כתיבה משא""כ לגבי גיטין צריך לכתוב, ובזה ביאר דעת הרמב""ם דדיו ע""ג סיקרא חייב לגבי שבת אבל אינו כתב לגבי גיטין. "	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-scrabble?	"כתב האג""מ (או""ח ח""א סי' קל""ה) דאם אין חיבור בדבר מותר אבל אם הם קבוע אסור {ונראה דדוקא כשהם מחוברים אבל סתם מונחים בדפוס ליכא איסור}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות בנין של צורה מ-lego?	"חוץ מחשש איסור בונה, המחזה אליהו (ח""א סי' ס""ט) ס""ל דאם כוונתו להשתמש בהבית וכדומה מותר אבל אם כוונתו רק להראות תמונת ספינה וכדומה אז אסור משום כותב {אכן, נראה דלפי הביה""ל דיסוד של איסור כותב הוא להראות ולהורות איפה לצבוע וכדומה לא שייך כאן איסור כותב, אבל כבר כתבנו דסברא זו לא ברירא ליה כ""כ, ועי' ארחות שבת (פט""ו הע' נ""ה)}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-puzzle?	"נראה דכל זמן שהם עושים צורה אחת אסור אפי' אם אינם מחוברים יחדו [דהא דמקילין כשאין בהם חיבור היינו דוקא כשהם אות אות בפנ""ע אבל אם אינם אות שלם אסור כמו שאסור לעשות אותיות ע""י חול שעל השלחן אע""פ שאין חיבור בינינהם] {אכן, יש סברא להקל ע""פ סברת ביה""ל למעלה}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במשחק של ט""ו אבנים?"	"אם כתוב עליהם מספרים לבד בודאי מותר דאינו עושה צורה אחת, אבל אם עושה צורה אחת אסור {ואפשר דשייך סברת הרמ""א דעשוי לנעול ולפתוח תמיד, וצ""ע}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-video camera?	"{נראה דאפי' אם יש מסך אינו כתיבה וכמ""ש לגבי מחיקת ה' דהוי רק אור בעלמא (וכן הסכים עמי הגר""מ היינעמאן שליט""א), אולם עדיין צריך להחמיר משום האיסור חשמל שהוא גורם שינוי במסך, ובזה יש סברא לומר דהאיסור הוא מכה בפטיש וכשהוא אינו מכוין אין בו איסור כלל וכמ""ש המגיד משנה (מובא במג""א סי' שי""ח ס""ק ל""ו) [אבל כתבו האחרונים דזהו דוקא כשאינו כלי], ועוד אפשר לומר דהוי פס""ר דלנ""ל בב' שבותים, א' חשמל או כתיבה שאינה מתקיימת, ב' הוי כלאחר יד [ויש לעיין אם זה מקרי כלאחר יד דלכאורה זהו הדרך לכתוב על מסך, אמנם יש להביא ראיה דמקרי כלאחר יד דכתב הפמ""ג (סי' שכ""ו מש""ז ס""ק ב') דאם ירדו עליו גשמים מקרי הוצאה שלא כדרכו, ויש להביא עוד ראיה ממ""ב לעיל (סי' של""ז ס""ק י""ט) כשהוא שופך חבית מלאה ונעשה חריץ הוי חופר שלא כדרכו אע""פ שהוא שופך כדרכו, וכן מצינו ברש""י בשבת (מ""ו ע""ב) דגרירת ספסל הוי חופר כלאחר יד, ש""מ דאזלינן בתר גוף המלאכה אם מקרי כדרכו או שלא כדרכו, אכן השיב לי הגרי""א פארכהיימער שליט""א דשאני התם דאין זה הדרך הרגיל להביא מים או לחפור גומא משא""כ הכא זהו הדרך הרגיל לכתוב על מסך, וכן פשוט דהנוהג מכונית בשבת חייב משום מבעיר ולא נחשב כלאחר יד כלפי מלאכת מבעיר דזהו דרכו במכונית, אבל אם הולך כנגד הוידיאו בדרך שינוי אז נחשב כלאחר יד], ויותר נראה דצריך לסמוך בשעת הדחק על פס""ר באיסור דרבנן וכמ""ש המ""ב לעיל (סי' שי""ד סעי' א') ובפרט כשהוא פס""ר דלנ""ל, וכן נקט השבט הלוי (ח""י סי' ס')}"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שינוי בשאר מלאכות?	"כתב החיי""א דיד שמאל אינו שינוי אלא בכותב, אבל ברגלו ופיו ומרפקו הוי שינוי בכל מלאכות (מ""ב סס""ק כ""ב)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל האיסור לשרטט?	"1) משרטט נייר כדי לכתוב ב' אותיות תחתיו [דיליף ממשכן דחייב אפי' משרטט לעשות פעולה לאחר זמן (שעה""צ ס""ק נ""ד)]<br>2) משרטט עור כדי לחתכו<br>3) משרטט עצים כדי לנסר בשוה<br>4) משרטט אבנים כדי לפצל בשוה"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משרטט דוקא ברושם?	"חייב משום משרטט אפי' אם משרטט בצבע (מ""ב סס""ק כ""ב)"	סימן שמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרשום בצפורן על הספר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5af35112e5f7fb2b84dd1083c3c1182c876c0229.jpg"">"	סימן שמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רושם על טעות ספר?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק ד') מחדש דהא דהטור ושו""ע הקילו ברשימה שאינו מתקיים היינו דוקא כשהוא רושם לזכרון אבל אם רושם על טעות ספר יש בו חשש חטאת, והשיגו עליו האחרונים דהרי הוא לא תיקן האות ע""י רשימתו, ותי' הביה""ל (ד""ה לרשום) דאולי הפמ""ג מיירי כשהוא מוחק האות ע""י רשימת צפרנו, ודוחק דהשו""ע לא מיירי באופן זה ומאי קמ""ל"	סימן שמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרשום אם אין בו צורך כלל?	"{משמע דאין צד לאסור אלא כשהוא לצורך תיקון הספר או לזכרון בעלמא אבל כשאין בו צורך כלל מותר, ולפיכך מותר לקפל napkin, ונראה דאפי' מותר לקפל דף הספר לזכרון דאין צריך הרושם אלא הקיפול, וכ""כ הפסק""ת (אות כ""א)}"	סימן שמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחוט התפירה שנפתח?	"איתא בגמ' (ע""ה ע""א) אם מותחו חייב משום תופר, ורש""י פי' דמותח ראש החוט להדק ולחבר הבגדים, והרמב""ם פי' שהוא מותח החוט שרוצה לתפור בו שלא יהיה כווץ והוי הכנה לתפירה (ב""י), והמ""ב (ס""ק כ""ו) ביאר כרש""י"	סימן שמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקשור הראשים 1) בתחיבה של ב' תחיבות 2) בתחיבה של ג' תחיבות?	"1) איתא בגמ' דאינו חייב עד שיקשור [ומ""מ אסור מדרבנן אפי' בלא קשירה (א""ר), והפמ""ג מצדד דאם יש עוד תפירות חייב אפי' בשתי תחיבות בלא קשר (שעה""צ ס""ק ס')], ואפי' אם אינו קשר של קיימא (ר""ן), ואם הוא בקשר של קיימא אף חייב משום קושר (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ז) 2) חייב אפי' בלא קשר (מג""א שם, מ""ב שם)"	סימן שמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחט שנתעקמה?	"אפי' אם נתעקמה מעט אסור לפושטה משום מכה בפטיש (מג""א ס""ק י""א, ומובא במ""ב לקמן (סי' תק""ט ס""ק ז')), ומבואר בכה""ח (ס""ק ס') דאינו אסור אלא אם נתעקמה כ""כ עד שאינו יכול להשתמש בו, וה""ה בבתי עינים שנפתחו הרבה עד שאינו יכול לקרות בהם אז אסור לתקנם {ונראה לפרש דאע""פ שהוא דבר קשה ומהודק אינו נחשב כבנין ומכה בפטיש כיון שראוי למלאכה בלא""ה, וצ""ב הגדר, וע""ע בפסק""ת (אות כ""ו)}"	סימן שמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתחוב מחט בקמטים שבבגדו?	"השע""ת (ס""ק י""א) כתב דאם תוחבו ב' או ג' פעמים אסור כל זמן שהיא מתקיימת, וכן משמע מרע""א דהביא מקרבן נתנאל (שבת פ""ז ס""ק נ') דמתמיה על מנהג העולם שתוחבין מחט בב' תחיבות (ומוזכר במ""ב ס""ק כ""ז), והאג""מ (או""ח ח""ב סי' פ""ד) רצה לפרש דהקרבן נתנאל לא אסר אלא תמה על מנהג העולם [וכ""כ החזו""א (או""ח סי' קנ""ו)], ועוד כתב דאפי' אי אמרת דהקרבן נתנאל אוסר (וכמ""ש רע""א והמ""ב) י""ל דהיינו דוקא דבר שעומד להתקיים ולא דבר שניכר שהוא עראי וכמו חיתולים, וכן נקט החזו""א (שם)"	סימן שמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדים שיש בהם חוט סביב זרועותיהם?	"כתב הטור בשם רבינו פרץ דאסור למתוח החוט אלא אם הנקבים רחבים קצת, והוסיף המ""ב (ס""ק כ""ט) דגם הוא עשוי להדק ולרפות תמיד, ומותר מפני דהוי כמכניס קרסים בלולאות {ומכאן משמע דבנקבים שאינם רחבים אסור למתוח אע""פ שעשוי להדק ולרפות תמיד ולעיל כתב הרמ""א (סי' שי""ז סעי' ג') דיש בזה מח' והכריע להקל, תי' התהל""ד דהתם מיירי לגבי קורע [שלא ע""מ לתפור] ומש""ה יש מקום להקל משא""כ הכא מיירי בתופר, ורשז""א (שש""כ פט""ו הע' ר""ט) ס""ל דמדרכ""מ (ס""ק ב') משמע דה""נ שייך המח' בתפירה שאינה של קיימא ויש מקום להקל שלא בפני עם הארץ (ארחות שבת ח""א פי""א הע' מ""ג)}"	סימן שמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מחט נקובה עליו?	"מותר אפי' במחט נקובה על החוט ואין בו משום מוקצה כיון שהוא מחובר להבגד (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל'), וגם אין בו משום הוצאה (גר""ז סעי' י""ג) "	סימן שמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמלך להניחו מהודק לעולם?	"אסור להדקו בשבת (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק כ""ט)"	סימן שמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחיבור ע""י button או velcro?"	"רשז""א ס""ל דאין זה תפירה כלל ומותר אפי' לזמן מרובה, אבל השבט הלוי (ח""ג סי' נ""א) מחמיר לגבי וועלקרו (ארחות שבת ח""א סי' י""א סעי' ז' - ח'), והקובץ הלכות (פל""ו סעי' ט""ז) מקיל דחיבור ע""י לולאות וקרסים לא נעשו חיבור לעשותו כאחד {ולענ""ד יש מקום להחמיר ב-coat lining דהתם נעשה כאחד}"	סימן שמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למתוח חוטי שקית אשפה?	"נראה דכיון שאסור לעשות קשר עליו וממילא נפתח מאליו ליכא חשש תופר דאינו מתקיים והוי כנקבים רחבים, ועוד כתב הארחות שבת (ח""א פי""א הע' ח') דמותר מפני שהחוט אינו מושחל בגוף השקית אלא השקית מקופל בפיו וחוט בתוך בקיפול ואין זה שייך לתפירה כלל."	סימן שמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מוכין לתוך הכסת?	"אם היה שם פעם אחת ונפלו מותר להחזירם {ואפי' אם נתקלקלה לגמרי, וצ""ל דזהו כמו כובע או כוס שנתקלקל דבקל יכול לתקנם ואינו דומה למשקפיים שנתקלקלו, ואפשר לפרש דכיון שמשקפיים הוא דבר קשה הוי כמו בונה במהודק ולא ברפוי}, אבל לעשות נתינה לכתחילה [לאותו כסת] לפי רש""י אסור מדאורייתא משום מכה בפטיש [ולפי הרמב""ם אסור מדרבנן גזירה שמא יתפור] (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ב - ל""ג, שעה""צ ס""ק ס""ח) {ומכאן ש""מ דאפי' דבר שהוא רפוי אסור לתקנו פעם ראשונה, וכן ראינו באבנט לעיל (מ""ב סי' שי""ז ס""ק ט""ז), וזהו דוקא שיהיה שם לזמן ארוך וכמ""ש המ""ב (שם), וכ""כ המחזה אליהו (סי' ס""ט)}"	סימן שמ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנפח 1) inflatable כדור 2) balloon?	"1) המנח""י (ח""ו סי' ל') מחמיר אפי' אם היה מנופח כבר דהרי מכניס בו אויר חדש, אבל רשז""א (שש""כ פט""ו סעי' פ""ט, פט""ז הע' כ""ג) מקיל דכל אויר כדבר אחד ואפי' במזרן, והמחזה אליהו (סי' ס""ט) ס""ל דאפי' אם נחשב כאויר חדש מ""מ יש להקל בדבר שהוא לזמן מועט כגון mattress דאינו נעשה כדבר אחד ואינו דומה למליאת מוכין דהוא לזמן ארוך, והביא משל למליאת מים חמין לתוך בקבוק גומי של המטה דפשוט דמותר אע""פ שלא היה מים אלו בתוכו לפני זה והטעם הוא דזהו לזמן קצר ואינם נעשים כאחד, משא""כ מילוי אויר לתוך הגלגל של אופניים שהוא מילוי תמידי הוי איסור דאורייתא, אכן השיג עליו ר""י באק דאינו ראיה מבקבוק גומי של המטה דהתם העיקר הוא המים חמים אלא שצריך לכלי אוחזם משא""כ ב-mattress זהו העיקר כלי והוא מתקנו ע""י הכנסת האויר, אלא נראה דאסור בכל אופן {ועוד יש לחלק דהאויר נראה כבטל לה-mattress משא""כ המים אינו בטל להכלי אלא נפרד בפנ""ע ולא נעשה כאחד} 2) כתב השש""כ (פט""ז סעי' ז') בשם הקצה""ש דאסור לנפוח balloon אם דרכן לקשור אח""כ דחיישינן שמא יקשור{וצ""ב אין עושין גזירות חדשות, ואולי הוא בכלל גזירת הרמב""ם דחושש שמא יתפור, אבל עדיין צ""ע דלא קיי""ל כהרמב""ם}, והמחזה אליהו (שם) מחמיר משום זילותא דשבת"	סימן שמ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החיוב מעמר?	"חייב אם מעמר שבולים במקום גידולם דזהו מקום המעמר (מ""ב ס""ק ל""ה), אמנם חידש הנשמת אדם דאם מקבץ דבילות לעשותם עיגול וגוף אחד חייב אפי' בבית דדרכן לעשותם אף בבית (מ""ב ס""ק ל""ח), וכ""כ הפמ""ג (א""א ס""ק י""ז)"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור למעמר?	"לאכילה כגרוגרת, לבהמה כמלא פי הגדי, להסקה כדי לבשל ביצה [כגרוגרת ממנה (ערוה""ש סעי' א')] (מ""ב ס""ק ל""ז), ויש להזהיר היושבים בפרדסים שלא יקבצו בשבת שני פירות למקום אחד דיש בזה איסור חטאת (מ""ב שם, ערוה""ש סעי' ב')"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שאינו גידולי קרקע?	"רבא ס""ל דחייב ואביי ס""ל דפטור אבל אסור, וקיי""ל כאביי [והקשה העולת שבת הרי אין זה מיע""ל קג""ם, ותי' הרא""ש דגרסינן רבה ולא רבא, והעולת שבת תי' דהעי""ן דיע""ל קאי על עימור, ותמה עליו המג""א (ס""ק ט""ו) הרי מפורש בב""ק (ע""ג ע""א) דהעי""ן קאי על עד זומם, ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק ט""ו) דהעולת שבת ס""ל דהעי""ן קאי אתרוייהו], וחידש הערוה""ש (סעי' ג') דאפי' בגידולי קרקע אינו אסור אלא בפירות ותבואה שלא נאפו או נתבשלו או נטחנו דאל""ה יהא אסור להניח כמה לחמים במקום אחד"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאינו במקום גידולו?	"ליכא איסור כלל (מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק ל""ה וס""ק ל""ז), וכן סתם הערוה""ש (סעי' ג' וסעי' ח') דבבית ליכא איסור, אמנם מבואר לעיל (סי' של""ה סעי' ה') דאם נתפזרו אנה ואנה אסור משום עובדין דחול (אז נדברו חי""ד סי' י""ז)"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבץ מלח ממשרפות המלח?	"אינו גידולי קרקע ואסור מדרבנן אם הוא במקום המשרפות, אבל במקום אחר מותר לגמרי (מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור להכניס תאנים על החבל?	"אסור משום מעמר, והקשה המג""א (ס""ק י""ז) למה אינו אסור משום בונה [וכמ""ש לעיל במג""א סי' שי""ט ס""ק י""ח)], ותי' דאינו בונה אלא כשמכוין ליפותו ולהשוותו {ונראה לפרש דדוקא בגבינה דנעשית גוף אחד ממש ואינו מפרידו לעולם נחשב כבונה משא""כ בתאנים נהי דרוצה לחברם יחדו מ""מ דעתו להפרידם לאחר זמן על כן אינו בכלל בונה אלא מעמר} "	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאסף פרחים?	"הקצה""ש מחמיר משום מעמר, והאג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ג) מצדד דאין בו איסור מעמר דאין דעתו לאגדם יחד אלא לשם נוי אבל עדיין אסור מדרבנן משום מכה בפטיש"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחריז cheerios על החוט?	"{נראה דאין בו שום חשש, דכתב המ""ב (ס""ק ל""ח) דכל האיסור דוקא בפירות שדרכן לחברם באופן זה, ויש להוסיף מהערוה""ש (סעי' ג') דליכא איסור מעמר בדבר אפוי ומבושל, וכיון דלא שייכי למלאכת מעמר ליכא איסור אפי' מחמת עובדין דחול}"	סימן שמ סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שומשמין ואגוזים לתוך הדבש?	"כן, ובלבד שלא יחבצם בידו ומבואר לעיל (סי' שי""ט סעי' י""ז) דאסור משום שבורר הדבש ממנו (מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן שמ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שומשמין במים?	"מבואר בזבחים (צ""ד ע""ב) דחייב משום לש [והיינו אפי' לריב""י דס""ל דהאיסור לישה הוא בשעת גיבול מ""מ מודה בזה דמיד נתערבה וחייב משעת הנתינה], ועי' מ""ב לעיל (סי' של""ו ס""ק נ""א) [ומכאן כתב הכה""ח (ס""ק פ""ד) דיש ליזהר כשנופלים גרעינים של שומשמין על השלחן רוצה לקבצם באצבעו לא ילחלח האצבע ברוק לקבצם דהוי כלש]"	סימן שמ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשבור חרס או לקרוע נייר?	"כתב הרמב""ם דאסור משום מכה בפטיש [מדרבנן (ביה""ל ד""ה אין)], והוסיף המ""ב (ס""ק מ""א) דאם הוא מקפיד על המדה חייב משום מחתך [דאפי' בקורע בידו חייב משום מחתך (שעה""צ ס""ק ע""ד)]"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא קורע נייר לתקנו, למה אינו חייב משום קורע?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-6f0a3268751955298bc9141777895b9a09c88cf3.jpg"">"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חופר גומא לצורך העפר?	"מבואר בגמ' (שבת ע""ג ע""ב) דמודה ר' יהודה דפטור דהוי מקלקל [אע""פ שהוא תיקון לגבי העפר {וצ""ב מאי שנא מחס על הנר שבסמוך, ותי' הגרא""י סורשר שליט""א דיש חידוש הקרא בד' מלאכות אלו [כיבוי, קורע, מוחק, סותר] דהם נחשבים תיקון כשהוא תיקון במקום אחר אבל בשאר מלאכות אינו כן}]"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא חס על הנר וכיבה הפתילה?	"מבואר בגמ' שבת (ל""א ע""ב) דלפי ר' יהודה חייב דהוי מלאכה שאצל""ג ואינו מקלקל אלא תיקון, לפי רש""י הוי כמו סותר שלא ע""מ לבנות במקומו ולפי רבותיו של רש""י הוי כע""מ לבנות במקומו, ונמצאת דצ""ל דהרמב""ם ס""ל כרבותיו של רש""י דחייב כאן רק משום שמקרי ע""מ לבנות במקומו אבל באופן דהוי כע""מ לבנות שלא במקומו מודה דפטור ועל כן פטור כשהוא קורע ומשליך אחד מן הצדדין, אבל לפי רש""י דר' יהודה ס""ל דחייב אפי' בע""מ לבנות שלא במקומו מוכח דהוי תיקון אפי' אם משליך אחד מן הצדדין אבל רש""י לשיטתו ס""ל דאינו חייב משום קורע כיון שהוא מתקן הכלי מיד בשעת הקריעה (ביה""ל סד""ה אין)"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרוע לפתוח אגרת 1) כשהוא חתום על עצמו 2) כשהוא בתוך נייר אחר?	"1) כתב הפר""ח (יו""ד סי' קי""ח) דהוא איסור דאורייתא דהוי קריעה ע""מ לתקן, וכן נקט הביה""ל (ד""ה הנייר) [ואינו מבין סברת החכם צבי (סי' ל""ט) וחיי""א (כלל כ""ט בנשמת אדם) דס""ל דהוי מלאכה שאצל""ג {וי""ל דס""ל כהריטב""א (מובא בביה""ל סעי' י""ד) דס""ל דצריך ע""מ לקשור לתפור ממש}], ובודאי אין להקל לפותחו ע""י גוי אבל משמע ממ""ב (ס""ק מ""א) וביה""ל (סוף הדיבור) דאם הוא צורך גדול יש מקום להקל ע""י גוי {ואפשר משום דיכול לסמוך על החכם צבי וחיי""א בשעת הדחק לכל הפחות ע""י עכו""ם} 2) כתב הביה""ל (ד""ה הנייר) דודאי הוי מלאכה שאצל""ג, וכפשוטו הוי נמי מקלקל דאפי' לר' יהודה פטור, אמנם לפי רש""י דס""ל דחס על הנר הוי כע""מ לבנות שלא במקומו והוי תיקון ה""נ התיקון במקום אחר הוי תיקון וחייב לר' יהודה, וא""כ אין להקל לפתחו ע""י גוי אלא לצורך גדול {והוא חידוש דלכאורה יש כאן ממ""נ, לפי הרמב""ם הוי מקלקל, ואפי' לרש""י דהוי מתקן מ""מ פסק כר""ש דלמלאכה שאצל""ג פטור}, אבל לכתחילה רק יאמר לגוי איני יכול לקרותו כל זמן שאינו פתוח (אגודה, מ""ב ס""ק מ""א) {ומשמע דאינו נחשב כנהנה ממעשה שבת, אמנם עי' לעיל סי' ש""ז במ""ב ס""ק נ""ה ובביה""ל שם לגבי אגרת שהובא מחוץ לתחום ואע""פ שיש סברא לומר דמקרי לא נהנה מגופה של המלאכה [ועי' מש""כ שם בביאור הענין] מ""מ מסיק הביה""ל דאין להקל ליהנות ממנו אלא לצורך גדול, ולכאורה ה""ה המלאכת קריעה דומה לזה דלכתחילה יש להחמיר}"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מקריעת עור ע""ג החבית דמותר?"	"המ""ב לעיל (סי' שי""ד ס""ק כ""ה) הביא תוספתא דמותר לקרוע העור מע""פ החבית של יין, וצ""ב מאי שנא מאגרת שבתוך נייר אחר, ועי' בדור המלקטים דהביא כמה ביאורים בהתוספתא כגון שהוא קליפה למאכל או בטל לחבית, אבל הקשה על כל הביאורים מביה""ל לעיל (סי' שי""ד סעי' ח' ד""ה חותלות) דמבואר דלית ליה האי סברא מדאיצטריך לפרש דאין שייך קריעה בחבלים, אלא מדלית ברירה מוכרח לפרש דעת המ""ב דהא דאמרינן דמותר לקרוע העור שע""פ החבית היינו להסירה כדי לפתוח החבית אבל אינו קורע גוף העור, ולפי""ז כל קריעה אסור אפי' להגיע למאכל וכדומה ומש""ה איצטריך הסברא דלא שייך קריעה אצל חבלים [וק""ק מחותלות גופה (שו""ע סי' שי""ד סעי' ח') דמותר לשבור ואינו קורע, וצ""ל שהם דברים קשים דומיא דחבית דלא שייך בהו איסור קורע, והא דכתב הביה""ל (ד""ה ה""ז) דשייך קורע בעץ היינו להפריד עץ הדבוק בעץ], אמנם למעשה נראה דנהי דאפשר דזהו דעת המ""ב מ""מ מנהג העולם נוהגין כהחזו""א בזה דמקילין כל זמן שהוא רוצה להגיע אל הדבר בפנים, ובאמת החזו""א (או""ח סי' ס""א ס""ק ב') גם התיר לקרוע הנייר להגיע אל האגרת כל זמן שהוא מקלקל הנייר החיצון"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרוע צמר גפן?	"המנח""י (ח""ד סי' מ""ה) ס""ל דאסור משום קורע, אכן רשז""א (שש""כ פל""ה הע' מ""ח) מצדד להקל אבל למעשה מחמיר (ארחות שבת ח""א פי""א הע' ל""א) [ונראה להגרי""א פארכהיימער שליט""א דה""ה דאסור לקרוע silly putty]"	סימן שמ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לדבק או לפרק ניירות?	"המדבק ניירות חייב משום תופר [דזהו הענין של תופר לחבר שני דברים לאחד (ביה""ל ד""ה ה""ז)], והמפרק ניירות דבוקות והוי תיקון חייב משום קורע, ואם הוא מכוין לקלקל פטור אבל אסור (שו""ע, מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בעורות 2) בעצים?	"1) דינו כמו ניירות 2) ה""נ שייך בהו תפירה ע""י דבק {וממילא שייך ג""כ קורע} (ביה""ל ד""ה ה""ז), ונראה לפרש דאע""פ שכתב המנ""ח (מוסך השבת קורע אות כ""ד) דלא שייך קורע אלא בדברים רכים מ""מ כבר כתבנו (לעיל סי' שי""ז) ע""פ הערוה""ש ואג""מ דיסוד תופר הוא לעשות גוף אחד וצריך לקלקל הדבר וזה שייך אפי' בעצים אם מחברים כ""כ עד שנעשו גוף אחד אבל כשהוא שובר חבית וכדומה לא שייך בזה איסור קורע דלא שייך לתפור אותו יחדו אלא יהיה כמוסתקי, ורק בלוחות של עצים יכול לחברם שיהיו כאחד ממש"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לגבי 1) דיבוק 2) פירוק?	"1) אע""פ שמבואר ממלאכת טוחן דלא ילפינן תולדה מאב לגבי שיעורים היינו דכל אוכלים שוין ולא ילפינן לטחינת מתכת אבל לגבי דיבוק דהוי תפירה לא מצינו חילוק בתפירה וא""כ שיעורו כב' תפירות (מ""ב ס""ק מ""ב, ביה""ל ד""ה וחייב) 2) בזה הביה""ל (שם) מסתפק כיון דא""צ ע""מ לתפור בדוקא אלא סגי בכל תיקון א""כ אפשר דחייב אפי' בפחות משתי תפירות"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדבקו הדפין 1) בשעת הקשירה 2) מתחילת עשייתן?	"1) כתב המג""א (ס""ק י""ח) דמותר לפתחן כיון שלא נעשו לקיום וכ""ש היכא דלא נתכוין לתפור כלל {ונראה לפרש דאם נעשו שלא לקיום אינו מותר אלא שלא בפני עם הארץ וכמ""ש לעיל סי' שי""ז סעי' ג', אבל עכשיו שלא נתכוין לתפור כלל מותר אפי' בפני עם הארץ, וכ""כ בני אברהם (מילואים סי' ג') דכשלא נתכוין לתפור לא נעשית גוף אחד ואינו תופר כלל}, ומ""מ אם נדבקו במקום האותיות אסור וכמ""ש לעיל (סעי' ג') (מ""ב ס""ק מ""ה) 2) אסור מדאורייתא לחתכן, ואסור אפי' ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק מ""ה), והפמ""ג ביאר האיסור משום קורע ע""מ לתקן, והביה""ל (ד""ה וחייב) ביאר משום מכה בפטיש דהיכא דהתיקון נעשה תיכף בשעת הפעולה אין זה בכלל קורע"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נסתבכו בגדיו בקוצין?	"מפרישן בצינעא ובנחת שלא יקרע, ואם נקרע נקרע (מ""ב ס""ק מ""ה) {והיינו דליכא פס""ר}"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש בגדים חדשים?	"כן, כיון שאינו מכוין לקרוע, ואם נקרע נקרע (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפצוע אגוזים במטלית?	"כן, ולא חיישינן שמא תקרע (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסתבך שערה של אשה בשעת הפשטת בגדיה?	"{נראה דאם נסתבך בשייטל ליכא איסור קורע דלא שייך קורע בשער וגם אינו תיקון מנא [דמבואר לעיל (סי' שי""ז סעי' ג') דליכא תיקון מנא אלא כשאומן חיברו בדעתו] אבל מסתבר דשייך האיסור סותר כלי וכמ""ש בסי' של""ז סעי' ב' ברמ""א, ועוד יתכן דשייך איסור פוצע לפי הראב""ד כדמבואר במ""ב לקמן (ס""ס שד""מ אות ז') דהיינו לחתוך חוט מהבגד ומבואר שם דאסור אפי' כשלא היה מחובר לחוטי שתי דהרי כתב המ""ב אח""כ דאסור מדאורייתא לרופא לחתוך חוט מבגד כשהוא צריך לחוט, ואם נסתבך בשער גופה שייך בו איסור תולש, ובשניהם נראה דאינו מותר אלא בצורך גדול ולכבוד הבריות וכדומה בצירוף דהוי פס""ר דלנ""ל מקלקל כלאחר יד, אבל בלא""ה אסור וכמ""ש במ""ב (סי' של""ז ס""ק י""ט) דפס""ר דלנ""ל במקלקל כלאחר יד אינו מותר בפנ""ע}"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת ביה""ל לגבי קורע ע""מ לתפור?"	"הביה""ל (ד""ה ולא) מאריך לברר דמבואר מרש""י ותוס' ורמב""ם דכל זמן שיש תיקון בגוף הדבר מקרי מלאכה שצריכה לגופה אע""פ שאינו ע""מ לתפור [לאפוקי מדעת הריטב""א וחיי""א דס""ל דצריך ע""מ לתפור ממש], ולפיכך בקורע על מתו מקרי מלאכה שצריכה לגופה מחמת המצוה [לתוס', ואפי' לרש""י הוי א""צ לגופה רק משום דס""ל דהוי כמוציא את המת דניחא ליה טפי שלא יבא], ובקורע להטיל אימה על אנשי ביתו מפורש בגמ' דהוי א""צ לגופה משום דאינו מתקן גוף הבגד, וה""ה בקורע בחמתו הוי א""צ לגופה [ויש מח' רש""י ורמב""ם אם מקרי תיקון או קלקול], וקורע בית הצואר הוי מלאכה שצריכה לגופה אלא דרש""י פי' משום מכה בפטיש דתיכף נעשה כלי [ומתמיה על הב""י דפי' דקורע בית הצואר אינו קורע מפני שהוא שלא ע""מ לתפור, ותי' הקה""י ליישב הראשונים (ריטב""א ורמב""ן) דס""ל דכל זמן שאינו ע""מ לתפור ממש פטור דזהו דוקא כשצריך בגד קרועה אבל צריך המעשה קריעה לכו""ע חייב בקריעה לחוד, וסימן לדבר מה נעשה אם קרועה כבר דלגבי קריעה למת או לחמתו עדיין צריך לעשות עוד קריעה משא""כ לגבי בית הצואר וכדומה א""צ לעשות עוד קריעה ולפיכך פטור כיון דאינו ע""מ לתפור]"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בענין bandaids, האם מותר 1) להסר ה-backings (העשויים רק שלא ידבק בדברים אחרים) 2) להדביקם על גופו?	"1) כפשוטו תלוי במח' ברמ""א לעיל (סי' שי""ז סעי' ג') בתפירה שאינה של קיימא ומקילין שלא בפני עם הארץ, ורשז""א (שש""כ פ""ט הע' כ""א) מצדד להקל לכו""ע דאינו מכוין לתפור כלל אלא לשמור על הדיבוק וכמו שאמרינן דאם נדבקו הדפין מאליהן אין בו קורע כלל {ויש לעיין בזה שהרי האומנים ג""כ אינם מכוינים שיהיו כאחד ואפ""ה אסור, וי""ל שהאומנים מכוינים שיהיה אחד רק לשעה משא""כ כאן לא נעשית אחד כלל}, ויש עוד סברא להקל דאין דיבוקם חזק (ארחות שבת פי""א הע' מ""ו, אג""מ או""ח ח""ב סי' פ""ד) וא""כ לא נעשו אחד, וכן נקט הבני אברהם (פי""ד הע' 14) דמדינא יש להקל אבל כיון שמחזה אליהו (סי' ע') מחמיר כדאי להסירם כלאחר יד [וגם השש""כ (פכ""ח סעי' ח') מחמיר] 2) להדביקם על גופו בודאי מותר, והרבה מחמירים שלא ידבק ראשי האספלנית זה ע""ג זה דהוי דיבוק ניירות (קובץ הלכות פל""ו סעי' י""ב) {ולענ""ד גם זה ליכא חשש תופר דהרי אין כוונתו לעשות גוף אחד}"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-sticky notes?	"כפשוטו אפי' אם דרכן להניחם לזמן מרובה מ""מ לא נעשו גוף אחד ולית ביה איסור תפירה כלל (וכ""כ קובץ הלכות פל""ו סעי' ט'), מ""מ יש מחמירים [השש""כ (פכ""ח סעי' ח') מחמיר לזמן מרובה, וספר ל""ט מלאכות מחמיר אפי' לזמן קצר]"	סימן שמ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לפתוח cereal box בשבת?	"{נראה דטוב לפותחה כרגיל דאין זה קורע דדעתו מתחילה להפרידה (כמ""ש המ""ב לעיל סי' שי""ז ס""ק כ""א), וליכא משום מכה בפטיש דהיה כלי מתחילה בשעת עשייתה, וכ""כ ספר בני אברהם (פ""ב הע' 16) אלא דלכתחילה יש להחמיר לפותחו כלאחר יד}"	סימן שמ סעיף יד		
